ענת יחזקאל נ' אביבית למסחר בע"מ

פסק דין

עסקינן בשתי תובענות שהדיון בהם אוחד.

ת.א. 59412/07 - עניינו תביעה כספית, בסך של 104,935 ₪, שהוגשה על ידי הגב' ענת יחזקאל (להלן: "ענת") נגד חברת אביבית למסחר בע"מ (להלן: "המשכירה"), בגין נזקים שנגרמו לה לפי טענתה, כתוצאה מהסכם שכירות שנערך בינה ולבין המשכירה ואשר לפיו שכרה חנות במרכז מסחרי שבבעלות ובניהול המשכירה לתקופה של שנתיים ימים, לצורך פתיחת וניהול עסק לשירותי פדיקור ומניקור.

ת.א. 50913/08 - נפתח במקור כבקשה לביצוע המחאות בסך כולל של 49,274 ₪ ועניינו תביעת המשכירה כנגד הגב' תקווה יחזקאל (להלן: "תקווה"), שהנה חמותה של ענת, אשר מסרה למשכירה את ההמחאות הנ"ל בגין דמי השכירות עבור השכרת החנות.

במוקד התביעות, שאלות הנוגעות למעמדו של מתווך כשלוח והנוגעות לחובת הקטנת הנזק והיקפה, כמו גם שאלות הנוגעות לחובת תם הלב בקיום חוזה.

תמצית התביעה הכספית וההגנה השטרית

ביום 1.3.07 נכרת הסכם שכירות (להלן: "ההסכם") בין ענת ולבין המשכירה, להשכרת חנות מס' 6 במרכז המסחרי הידוע כפרויקט "לה טרסה" בראשון לציון. במעמד החתימה, נמסרו שיקים דחויים ובטחונות לפי ההסכם. ההסכם נחתם בהסתמך על מצג, שלפיו המרכז המסחרי פועל וימשיך לפעול זמן רב. נציג המשכירה הבטיח לענת בלעדיות לסוג העסק שהתכוונה לנהל בחנות (מתן שירותי פדיקור מניקור).

החזקה בחנות התקבלה ביום 12.3.07. החנות הייתה במצב שונה ממה שהובטח, עד כדי כך שלא אפשר את ניהול העסק. ענת נאלצה לבצע שיפוץ מקיף בחנות, שארך כשלושה שבועות. מיד לאחר כניסתה לחנות, הסתבר לענת כי 75% מבעלי העסקים במרכז מצויים בתום תקופת השכירות ואין בכוונתם לחדש את השכירויות. כמו כן, התברר כי במרכז קיים עסק מהסוג שהתכוונה ענת לנהל בחנות וזאת בניגוד להבטחת נציג המשכירה.

מיד לאחר מכן, הודיעה ענת על רצונה לבטל את ההסכם ועשתה ככל שביכולתה על מנת להקטין את נזקיה ואף הסכימה להצעת המשכירה לדאוג להבאת שוכר חלופי. דא עקא, למרות שמצאה שוכר חלופי מתאים, חזרה בה המשכירה מהסכמתה להשכיר את החנות לשוכר חלופי. לאור זאת, הודיעה ענת ביום 9.8.07, על ביטול ההסכם וכן הודיעה על פינוי המושכר למן יום 1.9.07, וכך אכן היה. ענת שילמה את מלוא דמי השכירות עד למועד הפינוי. המשכירה לא השיבה את יתרת ההמחאות ואת הביטחונות, גבתה דמי שכירות גם עבור חודש ספטמבר 2007 ואף ביקשה לחלט את הערבות הבנקאית שנמסרה להבטחת התחייבויותיה של ענת לפי הסכם השכירות.

ענת עותרת לחייב את המשכירה בנזקיה, בסך כולל של 104,935 ₪ כדלקמן: 44,261 ₪ - דמי שכירות ששולמו עד ספטמבר 2007; 6,323 ₪ - דמי תיווך; 33,137 ₪ - שיפוץ המושכר; 12,620 ₪ - הוצאות פרסום העסק; 2,839 ₪ - הוצאות ביטוח; 1,218 ₪ - שכירת קופה ו- 450 ₪ דמי פירעון מוקדם; 508 ₪ - הוצאות פרסום למציאת שוכר חלופי; 3,579 ₪ - מיסי עירייה.

לעניין התביעה השטרית, אשר הוגשה על ידי המשכירה ביום 18.6.08 (לאחר הגשת התביעה הכספית של ענת), טוענת תקווה את אותן הטענות אשר נטענו על ידי ענת ומוסיפה טענות נוספות משלה. לטענתה, היא ליוותה את ענת (כלתה) בכל תהליך השכרת החנות ואף ביקרה במקום עם המתווך יוסי טייב, אשר הציג עצמו כמתווך מטעם המשכירה והזכאי לנהל מו"מ בשמה. החנות הייתה משופצת ובמצב טוב. תקווה הודיעה למתווך בדבר רצונה של ענת לשכור את החנות ונחתם חוזה תיווך במקום. המתווך הבטיח כי החנות תימסר כמות שהיא. תקווה ביקשה שכירות של שנה עם אופציה של שנה.

ביום 1.3.07 הגיעה תקווה עם ענת ובעלה למשרדי המשכירה, שם נכח המתווך ונציג המשכירה, מר ראובן שקלים. במעמד זה נחתם ההסכם ולא קדם לכך מו"מ נוסף כלשהו. המתווך הודיע כי ניתן יהיה להביא את ההסכם לסיומו בהודעה של שישים יום מראש. נמסרו שנים עשר המחאות בגין דמי שכירות. נמסר שיק מזומן לשכירות חודש מרץ 2007. תקווה מימנה את דמי השכירות בהמחאות אישיות שלה וכן מימנה את הביטחונות להסכם.

רק ביום 12.3.07 נמסרו המפתחות של החנות. פניות שנעשו אל המתווך לגבי מצב החנות והצורך לשפצה לא נענו. ביום 13.5.07 התקיימה פגישה במשרדי המשכירה בנוכחות נציג המשכירה ועו"ד מטעמה של תקווה. תקווה ביקשה לבטל את ההסכם. מר שקלים הסכים לכך, בתנאי שיימצא שוכר חלופי.

בעקבות כך, פעלה תקווה מיד ופרסמה באינטרנט ובעיתון מקומי מודעה להשכרת החנות. במהלך חודש יולי 2007 לערך, נמצאו שוכרים פוטנציאליים שבחנו את החנות והסכימו לשכור אותה. חרף זאת, נציג המשכירה לא הסכים לקבל את השוכרים האמורים מאחר ומדובר היה בשוכרים שביקשו לנהל מספרה בחנות, תנאי שלא הועלה על ידו קודם לכן. שיחה זו הוקלטה ונמסרה לתמלול.

בעקבות כך, נשלחה הודעת ביטול ההסכם. ביום 3.9.07 הושבו מפתחות החנות. המשכירה פעלה לגביית הערבות הבנקאית וגבתה דמי שכירות נוספים עבור התקופה 9/07 עד 4/08 ובסה"כ 61,773 ₪. תקווה טוענת כי לא ניתנה כל תמורה בגין ההמחאות וכי הזכות הקניינית בשיקים פגומה. נזקיה של תקווה עומדים על סך כולל של 166,708 ₪, אשר מורכבים מראשי הנזק הנזכרים בתביעה הכספית ובתוספת ראש נזק של השבת דמי שכירות שנגבו לאחר פינוי החנות בסך של 61,773 ₪ כאמור.

תמצית טענות המשכירה

המשכירה טוענת כי נציגה לא נתן כל הבטחה או מצג לבד מהרשום בהסכם. ענת ראתה ובחנה את החנות ואת העסקים במרכז. לא ניתנה כל הבטחה בנושא תפוסת המרכז. מטבע הדברים, קיימת תחלופה של שוכרים. החנות נמסרה לענת שלושה שבועות לפני תחילת תקופת השכירות, כדי שתוכל להתאימה לצרכיה. לא נשמעה כל טרוניה ממנה בזמנו לגבי מצב המושכר ועל כן היא מנועה כיום מלהעלות טענה זו.

בסמוך לחודש אוגוסט 2007, הודיעה ענת כי היא מבקשת לעזוב את המושכר ולמצוא שוכר חלופי עקב חוסר הצלחה מסחרית. המשכירה הדגישה כי אין זה מעניינה ועד שיימצא שוכר חלופי מתאים שישא בערבויות וישלם שכר דירה ועסקו ואישיותו יהיו מקובלים על המשכירה, חייבת ענת לקיים את ההסכם. המשכירה לא הסכימה לקיצור תקופת השכירות. לא הוצג שוכר חלופי שהיה מוכן לחתום על הסכמים זהים ולתת ערבויות מתאימות. מכתבה של ענת מיום 9.8.07 מהווה הוא עצמו בבחינת הפרת ההסכם מצידה, דבר שגרם למשכירה נזקים רבים. המושכר הוחזר ביום 1.9.07, אולם לא במצב טוב לפי ההסכם ומכל מקום פינוי המושכר והחזרת המפתחות אינו גורע מחובותיה של ענת לפי ההסכם. ענת חייבת לשלם את דמי השכירות ושאר התשלומים לפי ההסכם וזאת עד תום תקופת השכירות. מבלי לגרוע מכך, לאחר שפונתה החנות, המשכירה פרסמה מודעות להשכרתו, למרות שלא הייתה מחויבת לכך, אולם ללא הצלחה. משחוללה ההמחאה לשכירות חודש 10/07, המשכירה הייתה רשאית לפרוע את הערבות הבנקאית.